
שלום לכולם.
בשל הכיף הגדול שעובר עליי בנסיון להגדיר מיהו לעזאזל הבולגרי הישראלי?
מצ"ב נסיון נוסף.
מה אתם אומרים?
* את אופציית הבורקס אני שומרת רק כגיבוי.. לא כ"כ בא לי על זה...
יאללה, תגיבו. יחי הבלוג.
תרגיל עיצוב שערים לעיתונים 7 ימים, טיים אאוט, ומגזין נישתי נבחר - בלוג זה מתעד תרגיל בהעברת מסר בשנה ב' בשנקר. כל סטודנט בחר דיבר אשר משמש עבורו ככותרת כתבת השער, בשלב הבא היה עליו להחליט על מה מדברת הכתבה ולעצב עבורה את השער. כך שהמסר שלה יעבור היטב ובצורה קריאטיבית. כל זה בהתחשב באופי העיתון, קהל המטרה,וסוג הדימויים.
היי חברה!
השבמחקמאוד אוהבת את הכיוון. בהחלט יותר מעניין מצילום של בורקס...
אני מעדיפה את הסקיצה הנ"ל מאשר את השנייה. לגבי הצבעוניות - למרות שאני מסכימה שישנם רק 3 צבעים בעולם, אולי שווה לבדוק משהו יותר "בולגרי" :)
בנוסף, אהבתי את הנייר המשומש. לגבי הטקסט שמאחורי הדמויות - זה מכוון? נכון שצריך שם עוד משהו, אבל כרגע זה לא נראה הפתרון הכי אופטימלי. תנסי אולי לשכלל את האיור ברקע.
גוד שבס! ויוה בולגריה!
המנון ליום חול - גזוז
השבמחקלחן: דני סנדרסון
מילים: דני סנדרסון
ברקיע שמש זורחת
ומעל עפות צפורים.
ויבוא היום וכולם ידעו
שכולנו בולגרים.
ילדים בגן ישחקו
עוד מעט הם מבוגרים
ויבוא היום גם הם יהיו
כמו כולנו, בולגרים.
אנשים רבים יש בינינו
לבנים, חומים ושחורים.
מבחוץ כולנו נראים שונים
אך בפנים הם בולגרים.
היי אמנון.
השבמחקלא הכרתי את השיר הזה..
הנונסנס של סנדרסון קצת בלבל אותי עכשיו.
יש כאן רמז כלשהו?
ואגב, אני אעשה איור של בורקס בצד האחורי, בקטן, בתור פאנצ' הומוריסטי. באותה שפה של האיור הזה.
מה אתה חושב?
יעלי,
השבמחקאני אוהבת את הגרסה הזאת יותר מאת השניה. היא קצת דומה מדיי לשער של האוהדים, אבל בכל זאת נראית מצויין. הגלישה של האיור בצד שמאל על שורת הכותרת מכוונת? זה נראה קצת מפוספס.
האיור ממש טוב!
יעל,
השבמחקהרמז היחיד, שבחירת הנושאים במגזין יש בה תמיד מימד של הומור הפותח פתח להתבוננות מעמיקה בנושא.
לאור זה הצעתי שימוש דווקא במוטיבים המזוהים עם קהילת הבולגרים בארץ (דוגמת הבורקס), ולאו דווקא בדמותם. יחד עם זאת הכיוון שאת מציעה בהחלט מעניין אך תשקלי את 'ריכוך' הדימוי. נדמה לי כי יש בבולגרים משהו אופטימי. זה יכול לקבל ביטוי בצבעוניות, בדמויות הנבחרות וכיוצא בזה. דבר נוסף אני חושב שארבע דמויות על גבי השער מחליש את כוחו, ומבחינת ההיררכיה הטקסטורה הופכת להיות דומיננטית מידי.